חוק האופניים החשמליים

חוק האופניים החשמליים

בשנים האחרות הפכו האופניים החשמליים לכלי רכב של ממש. ניתן לראות אותן בכל מקום על הכביש ועל המדרכות. הפופולריות של האופניים החשמליים הפכה אותם לכלי רכב המעורב בתאונות רבות ועל כן נוצרה מערכת חוקים וכללים המנסה להסדיר את התחום שהיה פרוץ לחלוטין.

המחוקק התקין הוראות ספציפיות במסגרת תקנות התעבורה כל מנת להבטיח את בטיחות הרוכבים ובעיקר את הולכי הרגל. ההוראות מופיעות בתקנות התעבורה תחת כותרת של "אופניים עם מנוע עזר" שבשפת העם נקראת חוק אופניים חשמליים.

את התקנות המלאות ניתן לקרוא פה אך אנחנו נביא את עיקרן.

הרוכב בראי החוק

 לפני 1.1.2019 התיר החוק רק למי שהגיע לגיל 16 ובחבישת קסדה בלבד.  החל מה 1.1.2019 החוק מתיר לרכוב על אופניים חשמליים רק למי שיש לו רישיון נהיגה, או למי שעבר מבחן תיאוריה רגיל, או למי שעבר מבחן כשירות לאופניים. למבחנים אלו ניתן לגשת כבר בגיל 15, הם מתקיימים  בכל אחד מ-45 מרכזי בחינות התיאוריה שנמצאים ברחבי הארץ וכוללים 30 שאלות. מי שעובר בהצלחה את המבחן מקבל רישיון לרכיבה על אופניים חשמליים וקורקינט ממונע.

האופניים בראי החוק

על פי התקנות האופניים המותרים לשימוש חייבים לעמוד בתנאים הבאים:

הספק מנוע מירבי עד 250 וואט.

המנוע צריך להיות מופעל בדיווש – פדל אסיסט. כאשר המהירות עולה, כח המנוע חייב לרדת

מהירות האופניים מוגבלת עד 25 קמ"ש (ניתוק מנוע)

באופניים מותקנים אביזרי בטיחות שכוללים צופר או פעמון, פנס קדמי לבן, פנס אחורי אדום, מחזירי אור צהובים על דוושות האופניים, ומחזיר אור אחורי.

אופניים שנרכשו החל מ 1.7.2014 מחוייבים לעמוד בתקן הישראלי האומר שהמצערת מפסיקה את פעולתה כאשר האופניים מגיעים למהירות של 6 קמ"ש

על האופניים חייבת להיות מדבקה המציינת את שם הדגם, תאריך היצור, ארץ היצור, סוג התקן, שם היצרן, ושם היבואן.

איפה מותר לרכוב לפי חוק האופניים החשמליים ?

על פי חוק , הרכיבה על אופניים חשמליים תיעשה בשבילי אופניים המיועדים לכך. אם לא קיימים שבילי אופניים ניתן לרכוב על הכביש בדומה לכללים של רכב ממונע. קרי, נסיעה בימין, שמירת מרחק וציות לרמזורים.

החוק לא מאפשר לרכוב על מדרכות ועל מעברי חצייה. אם הרוכב צריך לחצות כביש במעבר חצייה, עליו לרדת מהאופניים ולהוליך אותן ביד